ג'ואן דידיון נפטרה: העיתונאית, התסריטאית והסופרת היתה בת 87

ג'ואן דידיון, העיתונאית, הסופרת והתסריטאית של סרטים כגון "כוכב נולד" משנת 1976 נפטרה ביום חמישי בביתה במנהטן בגיל 87. הניו יורק טיימס דיווחו שהסיבה היא מחלת פרקינסון.

דידיון נולדה בסקרמנטו בשנת 1934. דור חמישי בקליפורניה, שם גם קיבלה השראה לכמה מיצירותיה המוקדמות, על תרבות וכאוס במדינת הולדתה. הקריירה שלה החלה לאחר שזכתה בזוג תחרויות כתיבה שעלו במגזינים במהלך תקופתה באוניברסיטת ברקלי. אחת מן הזכיות הללו הובילה אותה להתחיל לכתוב בווג.

היא עשתה את דרכה לעורכת במגזין האופנה. ב-1963 פרסמה את הרומן הראשון שלה, "Run River", על התפרקות נישואים. הרומן שימש גם כפרשנות להיסטוריה של קליפורניה.

בזמן שחייתה בניו יורק יצרה ידידות, ולאחר מכן קשר רומנטי, עם הסופר ג'ון גרגורי דאן. שנה לאחר פרסום הרומן הראשון שלה, דידיון ודאן עברו לקליפורניה והחלו לכתוב תסריטים. בני הזוג אימצו בת, קווינטנה רו, שמתה ב-2005. דאן מת ב-2003.

דידיון פרסמה את הרומן השני שלה, "Play It as It Lays", בשנת 1970. מגזין "טיים" הנחשב הכתיר אותו לאחד הרומנים הטובים ביותר בשפה האנגלית מ-1923 עד 2005. הרומן הוא סיפורה של שחקנית צעירה שנוסעת בעל כורחה בכבישים המהירים של קליפורניה של שנות ה-60.

עבודתה כתסריטאית

התסריט הראשון של דידיון ודאן היה "הפאניקה בפארק המחטים", אשר מבוסס על הרומן של ג'יימס מילס. הסרט הופק על ידי אחיו של דאן, דומיניק דאן, וביים אותו ג'רי שצברג. צילומי הסרט נערכו בניו יורק ב-1971, אל פאצ'ינו שיחק בו את התפקיד הראשון שלו כדמות ראשית. פאצ'ינו משחק מכור להרואין שנקלע לרומן סוער עם אישה חסרת מנוחה, בגילומה של קיטי ווין.

שיתוף הפעולה הבא שלהם היה לעיבוד הקולנוע של "Play It as It Lays". פרנק פרי ביים את הסרט משנת 1972, שבו מככבים טיוזדיי ולד בתור הדמות המרכזית של השחקנית הצעירה ואנתוני פרקינס בתור גבר הומו וחברה הקרוב ביותר.

התסריט השלישי שלהם הוא בקלות התרומה המפורסמת ביותר של דידיון לקולנוע האמריקאי. היא ובעלה כתבו מחדש את "כוכב נולד", עם חזון לגרסה המחודשת השנייה של הסרט שיתעל את עידן הרוק. הם כתבו את העיבוד עם ג'יימס טיילור וקרלי סיימון במחשבה כי ישחקו בתפקידים הראשיים. בסרט בבימויו של פרנק פירסון, שיצא לאקרנים ב-1976, כיכבו בסופו של דבר ברברה סטרייסנד וקריס קריסטופרסון. זה היה הסרט השני הכי רווחי שיצא באותה שנה וקיבל ארבע מועמדויות לאוסקר.

עבודת התסריטאות של בני הזוג כללה גם את "הודאות אמיתיות" מ-1981, בכיכובם של רוברט דה נירו ורוברט דובאל, ועיבוד מ-1996 לספרה של אלנה נאש "Golden Girl: The Story of Jessica Savitch" מ-1988, ששמו הפך ל"קרוב ואישי", בכיכובם של רוברט רדפורד ומישל פייפר.

ספר הזיכרונות לדאן

בתקופת כתיבת התסריטים, ג'ואן דידיון כתבה מספר רומנים, כולל "ספר של תפילה משותפת" ו"דמוקרטיה" וספרי עיון וביניהם "לשכון לעבר בית לחם", שהוא בין אוספי החיבורים הידועים ביותר שלה.

אבל היה זה ספר הזיכרונות שלה מ-2005, "שנה של מחשבות מופלאות", שהוא בין היצירות הנחשבות ביותר של דידיון. חשבון הנפש על השנה שלאחר מותו של דאן. הוא זכה בפרס הספר הלאומי לעיון לשנת 2005 והיה מועמד לגמר בפרס פוליצר לביוגרפיה/אוטוביוגרפיה.

בראיון בשנת 2011 למגזין ניו יורק, דידיון הסבירה שהיא כתבה את הרומן תוך 88 ימים כי היא רצתה "לכתוב אותו מהר כדי שזה יהיה גולמי, כי הייתה לי הרגשה שזה המרקם שצריך להיות לו".

היא הוסיפה, "מצאתי שזה קל להפליא לכתוב. זה היה כמו לשבת ולבכות. אפילו לא היה לי תחושה שאני כותב את זה. בדרך כלל אני מאוד מודעת לקצב של משפטים ולאופן שבו זה עובד. אפילו לא חשבתי על זה".