ביקורת: "בריטני נגד ספירס" סרט דוקומנטי או מה נסגר עם נטפליקס?

כמו כל דבר שקשור במלכת הפופ, בריטני ספירס, גם כאן כבר מהפרומואים של סרט הדוקו החדש, "בריטני נגד ספירס" (Britney vs Spears), הורגשו מתח ודרמה מיותרים. אלו באים לחפות על כל הכלום ושום דבר שנחשפו בסרט. הסרט נפתח במוזיקה שאמורה להכניס למתח את הצופה, עם תמונת הפתיחה מאחד מסיבובי ההופעות של כוכבת העל. ספירס (39), עולה במדרגות עם הגב לקהל, ומסתובבת נושאת חיוך מאיים בין ילדת דיסני שכפו עליה לחייך, לבין הבובה הרצחנית – צ'אקי.

הקהל המשולהב צועק וזועק את שמה של הכוכבת, והיא ממשיכה במדרגות לסיבוב מחויך נוסף למעריציה. בלאק, ומתחיל הסיפור, קולה המטנטן של בריטני לרקע תמונותיה מגיל 8. היא מספרת על אמא שלה אשר שמה לב לכך שהיא יודעת לשיר, כן זה סרט על זמרת פופ, הקיטש מחייב את המעמד. ממשיכים בקטעים מן הארכיון לאורך דרכה של הכוכבת, ובני משפחתה וקולגות מהללים בשבחה על רקעם. כאילו ישנו צורך בכך.

מהר מאוד עוברים לסיפור של 13 השנים האחרונות, בין כסף לאפוטרופסות, בין מפץ רגשי להגנה והבראה. האם בעלי אינטרסים רוצים לבצע התערבות בעסק שלה ובחייה, והאם יהפכו זאת להסדר קבוע? עולה השאלה מן ההקדמה הכי לא מותחת בעולם. בריטני כבר לא חופשייה מסבירים לנו.

"בריטני נגד ספירס" של המעריצה והיוצרת התיעודית ארין לי קאר והעיתונאית ג'ני אליסקו, הופק וצולם בזמן הקורונה ומתחיל בתיעוד שיחות זום בין היוצרות לבין אנשים המקורבים לספירס. הן מתארות שהסרט היה אמור בכלל להיות על האומנות והיצירות של בריטני, ועל הייצוג שלה בתקשורת, וכי במהרה התגלה בפניהן גם סיפור על כוח ושליטה. הסיפור כפי שציינו היוצרות מלא בקונספירציות ושמועות, ובקושי גדול להשיג מרואיינים שידברו על כך. כעת לטענתן הקלפים נחשפים, וכמה מן האנשים שהיו קרובים לבריטני ומעורבים בחייה, מסכימים לשתף בפרטים, עוד ניגע בזה מיד.

הסרט בריטני נגד ספירס מבויים וערוך באופן שגורם לחוסר אמינות מצטברת אצל הצופה

במה שנראה כמו סצנות מבוימות מילדותה של ארין לי קאר, אנו מבינים כי יש זווית לסרט. הזווית היא ממקום של חקר, אבל גם הערצה גדולה לכוכבת העל, שלא לומר קראש. הסרט עשוי רע ואי נוחות למידע המוצג בו מורגשת לאורך כל הצפייה בו. אין ספק שהסרט, אם ניסה, לא עשה חסד עם כוכבת הפופ. לאורכו המטריד של הסרט נותנות היוצרות מקום רב מדי לסיפורי גאולה לדמויות שנויות במחלוקת מעברה של בריטני, ושום דבר ממה שהן מספרות לא מרגיש נכון.

מהי טובתה של בריטני ספירס? זוהי שאלה שנדונה ונותחה על ידי הסובבים את כוכבת הפופ במשך 13 שנים. לעתים קרובות באופן מופשט, או בדאגה מעושה, בעיתונות או במסמכי בית המשפט. כך היה מאז שהוכנסה לאפוטרופסות שנויה במחלוקת, בראשות אביה, ג'יימי, בשנת 2008. זוהי שאלה שהועלתה גם על ידי יוצרי סרטים נוספים בזמן האחרון, שקשתות הנרטיב שלהם היו כרוכות לעתים קרובות בגירוד הפצעים לפני ששמים עליהם תחבושת.

הבשורה החשובה והאמיתית בסרט הם דבריה של ספירס, אך משום מה הם לא הופיעו בתחילת הסרט, וזו הקטנה מן הבחירות בו אשר לא מתיישבות. במקום להתמקד בעובדות בנות זמננו ולחדש לצופים, הסרט עוקב אחר נרטיב כרונולוגי סטנדרטי, המסכם בהערצה את ההצלחות בתחילת דרכה של ספירס, לפני תחילת הזמנים הקשים. הוא מעמיק על הליך הגירושין מקווין פדרליין באופן שמרגיש זול ורכילותי, והעריכה מרגישה כאילו אנחנו בפרק של ג'סיקה ג'ונס הבלשית.

למה ככה חזק?

כי קאר והעיתונאית ג'ני אליסקו מוצגות חופרות בניירת מלאה במחיקות שחורות מוגזמות, או שהן מדביקות דפי ממו על תמונות המציגות את הגיבורים הראשיים. בנוסף נעשה שימוש בטוש מרקר שחור איתו סומנו תמונות מוגדלות של מי שהן חושדות בו, והכי מביך בכל פעם שג'יימי ספירס מוזכר אנו מקבלים צילום בהילוך איטי של פניו.

קאר קיבלה מסמכים סודיים רפואיים, וכאלו הנוגעים למשפטה של בריטני, ממקור "אמין" בטלגרם (כך עולה מן האילוסטרציה), היא מקישה קוד סודי כדי לפתוח את הקובץ, ומדפיסה את כל מיליון העמודים. באחד הרגעים המוזרים של הסרט כדי לעבות את מה שאין, היא הופכת את זה לעניין נשי, וזורקת לחלל האוויר את המילה "פטריארכיה", בהקשר של ממצאים אשר קראה בדפים שקיבלה. עכשיו זה אמין, זהו, הגברים בחייה של ספירס ובכל העולם אשמים בכל.

מן העדויות המוזרות שנשמעות בסרט, מוצגות עדותן של עדנאן, צלם פפרצי, שהיה "חבר קרוב" של ספירס לרגע כלשהו (כך לדבריו), ועדות של סם לוטפי, שהואשם על ידי בני משפחתה של ספירס כי הוא מסמם אותה ללא ידיעתה. אפילו אין מה להתעכב, רמת אמינות של השניים – לורין מיכאלי.

בסרט גם נשמע עורך דינו של קווין פדרליין, האחרון דוחה את הטענות כי בריטני רצתה לצאת מן המשמורת של אביה ולהחליף עורך דין. הוא טוען כי בימינו אנו יכלה ספירס בקלות להוציא את המסר אם הייתה רוצה.

ה-"היט מי בייבי וואן מור טיים" של הסרט

הנחתה אחת שיוצרות הסרט חושפות היא משנת 2012 – תקופה שרוב המעריצים חשבו שבריטני חזרה לשלוט בקריירה שלה, ובפועל כדי לתפקד מצוין בסרט כי נטלה תרופות ממריצות. בתקופה זו בה שפטה בתוכנית "אקס פקטור" החלה בריטני לקבל מינון שונה של תרופות "ממריצות" מדי יום. המינון הסתמך על פי ימים בהם השתתפה בצילומי תוכנית הריאלטי או לא.

כיאה למי שהושתקה במשך כל כך הרבה שנים, הקול של בריטני עצמו הוא שסוגר לנו את הסרט. בקטע הסיום נשמעים חלקים מעדותה הקשה בבית המשפט מחודש יוני האחרון. שם נשמעת ספירס זועמת, מסבירה עצמה לדעת ומתחננת שבית המשפט יקום לעזרתה.

השינוי הזה עשוי להגיע בקרוב מאוד – השימוע הבא שלה בנוגע להמשך האפוטרופסות נקבע להיום (29 בספטמבר). ידיעה זו מצביעה על דבר אחד נוסף שנעשה נכון, והוא קביעת תאריך יציאת הסרט יום לפני כן.

בריטני נגד ספירס זמין לצפייה בנטפליקס.