חתונה ממבט ללא הכללה ומגוון

העונה ה-4 של תוכנית הריאלטי "חתונה ממבט ראשון" בקשת 12 כבר כמעט והגיעה לקו הסיום. אבל אצלי רגשות אי השייכות קיימים עוד מן העונה הראשונה, מבט על משתתפי התוכנית מציג תמונה לא חופפת למציאות של ימינו. כולם דוגמנים, כולם רזים, כולם בעלי עסקים מצליחים או משרות בהייטק, איפה האמת?

החיים כגבר שמן, הומוסקסואל מוצהר, בעל חזות מזרחית למרות שם משפחתי הפריווילגי – איך לומר, לא פשוטים. לאחרונה רואים יותר ויותר ייצוגים בפרסומות עם דוגמניות ודוגמנים שמנים, גם להומואים יש מקום בעיקר אם הם סלבים, אבל השתלבות בראילטי המדבר על אהבה וחתונה זה לצערי עדיין לא כאן.

זה לא משהו אישי כלפיי, גם שאר המגזרים שאינם גברים ונשים בעולם התעסוקה שנראים מצויין פלוס פלוס, חווים אי הכלה. אך זו אינה צרת רבים מנחמת, אלא בחירה מדוייקת של יוצרי התוכנית שלא לגוון ושלא להכליל: נכים, שמנים, להטבפא"קים, הורים יחידנים, אנשים מעל גיל 45, פריפריאלים, מחוסרי עבודה ועוד.

השאלה "האם אדם לא מסוגל לאהוב אישה שמנה או גבר נכה או אדם מבוגר אחר?" נמצאת אצל כל אחת ואחד מאיתנו בפורמט שונה כשאנו ברווקותינו ובוחרים לחפש אחר אהבה, עם הוצאה והכנסה של משתנים בתוכה. לרוב המשתנים הללו נוגעים בנקודות הציון והתפישה שלנו את הנורמה למול ה'אני' שאנחנו: האם הוא לא יאהב אותי אם יש לי תלתלים? האם היא לא תאהב אותי כי אני שמנה? האם הנכות שלי תגביל אותי במציאת אהבה? אלו הן רק דוגמות שבאות ומתכנסות לשאלת השאלות – "האם אמצא אהבה?". לצופי הסדרה ששואלים עצמם את השאלות הללו הרבה פעמים תעלה במוחם התשובה 'לא', או 'כשתהיי חלק מהנורמה' או 'אם תעשה שינוי קיצוני בחייך'. כך גם אני הרגשתי מפרק לפרק בתוכנית הכל כך רגשנית שמעלה ומציפה הכל.

בואו נסקור שניה את מאפייני כמה מן המשתתפים בעונה הנוכחית (4):

המשתתף הכי צעיר הוא לירון, בן 31, יועץ אסטרטגי מתל אביב. גבר לבן רזה עם עיניים כחולות, שרירים וחיוך מנצח, שלא בחר בכך אך במקור מן העיר רעננה, הוא משדר וייב שהכל בא לו בקלות – גם אהבה. ללירון שידכו את עינת, בת 33, בניו יורק עבדה כיועצת לארגונים בינלאומיים והיום מייעצת לחברות סטרטאפ ומתגוררת בתל אביב. שלא באשמתה עינת היא אישה לבנה רזה, עם שיער חלק, חיוך קולגייט וקיר שמלות מותגים שלא יבייש חדר תצוגה של שאנל.

אל תדאגו בשני הזוגות הבאים אני מקצר:

מעיין ועומרי – היא אישה לבנה רזה עם עיניים כחולות ושיער חלק בת 34, תל אביבית, בעלת חברת תוכן קידום והפקות לדיגיטל. עומרי הוא גבר לבן רזה בן 34, גם כן מת"א, רופא שיניים ויש לו תואר לורד (כי זה מאוד מייצג).

קארין ואיתמר – היא אישה לבנה רזה עם שיער חלק בת 30, ניחשתם נכון מתגוררת בתל אביב, עובדת בחברת היי טק, מסרבת לרדת מן העקבים ונכנסת מאופרת גם למיטה. הוא גבר לבן חזק רזה בן 33, גר בת"א במגדלי דיזינגוף, הייטקיסט, שותף בבר ובבית קפה.

הקו כבר ברור. איפה נעלמו כל שאר האנשים בארץ? האם כולם צעירים ויפים בעלי חברות מצליחות והייטקיסטים? אז בעונה הקודמת זרקו לנו כפיצוי כדי שנסתום את אריק ודובי, היא בת 59 והוא בן 61, אך גם כאן השניים רזים ויפים, כאלה אשר הגשימו את עצמם ומעבר לכל ספק בעלי יכולת.

בעונה הנוכחית פרס התנחומים של המושג "מגוון והכלה" היא הדס, אישה ממוצא אתיופי, בהחלט דמות חשובה אבל גם היא בעלת שיער חלק, רזה ויופייה כשל דוגמנית. הדס בת 33, ירושלמית, ועובדת כרכזת משפטית חברתית בחברה להתחדשות עירונית.

איפה הייצוגים לאוכלוסיה הכללית? היכן המלצרים, עובדי הניקיון, הקופאים, המוכרים, המוקדנים? איפה השמנות, השמנים, בעלות ובעלי שיער שאינו חלק, איפה נכים, איפה להטבפא"קים, היכן המובטלים הרבים שהיו כאן בעת צילום התוכנית בתקופת הקורונה? את כל אלו בחרו להעלים או לא להכליל בקשת.

סיומה של העונה הרביעית נראה באופק, ותחילתם של הליהוקים לעונה הבאה כבר החלו, נשאר רק לקוות שאולי בעונה הבאה נראה שינוי. לא נשכח את חוסר הייצוג, אבל יהיה לנו יותר אל מי להתחבר על המסך, אולי נזדהה. הכי חשוב שנזכור שגם אם לא, המשתתפים האלו אינם מייצגים את האידיאל, וכי האוכלוסיה הישראלית הרבה יותר מעניינת, מגוונת ומורכבת ממה שאנו מקבלים כמודלים לזוגיות מטעם קשת.